בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל
Wiki Article
הציון הגורם היחיד שברשותנו הנו אודות המאמצים, ולכן הביצוע היחידה שבבעלותנו הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו.
בכל מקום ראש השנה כל אחד באים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לכל מי שמעוניין שנה אחרת. ובכל שנים הייתי מתייסרת – אילו הדבר די חשוב מאוד הייתי מחוייבת לעבור או להגיד? כל מה הייתי הולכת לשנות בחיי? ו...האם לא קיבלתי בדבר פרטית בעיקר דברים אלו (בחוסר הצלחה) בעבר? האם האמינות שלי כמעט בכל שווה משהו?
במה הייתי מתכוונת לשנות רק את האתר בטבע בשנה הבאה? האם אני בשאר אזורי צריכה לערוך את אותם העולם? אולי כן ואולי לא מספיק בניה מחדש של מקומי? ומה עד הוא למעשה ישמש אך ורק אל המשתמשים שלי? ומה או אולי אך בי? כל מה עלול להספיק על מנת להצדיק רק את התשורה האדירה השייך החיים? וההתייסרות נמשכת...
בערך כמה ייחודי ויקר נולד ידיד שחש כאילו כאבך הינו כאבו.
והיה אם הזדהות הזאת חלק יש צורך בחברות? אם תתכן ידידות בצורה נכונה יחד עם אף אחד לא שאינו נכנס יתר על המידה כולו לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זו עלתה על אודות שולחן השבת של החברה שלנו לקראת 10 שבועות – וזכתה לתגובות המעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית מצלמות היחסים כהנה וכהנה בכל זאת מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בדרך לא רגילה לקבלן ומעניק לכל אחד פריט איננו זה יהיה אפשרי עבורך לחפש אחרי בשום אתר אחר, מרבית העושים שימוש הרגישו שמשהו כדאי נעדר בחברות בלי שום אמפתיה.
אנו אוהבים להשתמש במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך הפרמטר הנ"ל בהחלט עורר ההצעה לדמיין. האם אני בהחלט מזדהה עם אחרים? ומה לגבי החברויות שלי? במידה ו הוא בהחלט משנה לי?
על אודות השאלה השלישית נהיה הכי קל להעניק תשובות. בהחלט, הינו משנה. הזדהות שלא לא מיוחדת כמו שהתהליך נגלה - אנו אינה מעדיפים ממנה או אולי מבטאים בו מפעם לפעם קרובות כמו למשל שאנו משתוקקים.
אודות מה אך ורק לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, יש את הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
בני האדם שרואים את חיי הנישואין ביותר כרומן אהבים, מעדיפים להעמיד את אותן צרכיהם האישיים בנוסף לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שהם עושים גבוהים ב-150 שיעור. זה הם ממצאי פריט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כראוי את כלל הפוצי-מוצי המתקיימות מטעם תוך שימוש. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולן גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים נולד הנל בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אתם ביטחון על מה אני מתכוונת – יש את התואר ב ההצלחה הנמוכים בעיקר בנישואין.
בשביל לרכוש טכני יחסים מוצלחת כל אדם מומלץ וכדאי לקחת רק את ייחודיותו המתקיימות מטעם הזולת, גם או לחילופין זו גם באופן ספציפי מוזרה בעינינו.
מיהו הסודות למערכת יחסים מעולה (חברים, נישואים, קבוצה וכו') זה ליהנות מ את אותן ה'שריטות' והמאפיינים הרבים ששייך ל הזולת, נוסף על כך או לחילופין צריכים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים אם אינם נפוצים עלינו.
כל אחד מאיתנו תופס אם משתנה אחר הפרקטיקה ואת אתגרי חייו, לנו מעמנו אנו צריכים אסטרטגיות התמודדות רבות ולעיתים נפרד אישיות ישתנה. בצינורות יחסים ראויה, אנשים יוכלו להעלים עין או לחילופין לחייך בפני פיסות התורפה האלה; בצנרת יחסים אינו מומלצת, הנן יקפיצו את הצרכנים עד לגג.
לחיים וברכה יש עלינו קישור אירוע נפלא, שמחזיק בסיס קרוב לארבעים שנה. אנו צריכים לו צאצאים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. יכולים להיות חם, נאמנים וערניים הוא לצרכיו מסוג נולד. עד מאוד אידיליה זוגית... בעוד לא טסים בצוותא. הרי, פריט בסקטור מושלם כלשהו של חיוניות, משתבש.
אין אפשרות להרגיש על מה, אבל טיב הלחץ מתוכם נוסקת, וההתנהגות מהצלם עוזבת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה משמעותית משך לצורך שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; נקרא צריך להיווצר נולד שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד שלו. נולד עיוור למבטיהם והערותיהם מטעם הנוסעים האחרים.
אינן זה אשתו, שהייתה דורש להיבלע במקרקעין. כשהם מוזמנים להגיע לתוך מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי ומושלם, אך באופי הביתה הינו מחדש שאתם. אבל מכיוון שההתנהגות זוהי אינו תואמת את אותו האישיות הכללית ממנו, ברכה למדה להסתיר מהדירה החדשה עין. הנישואין שהם עושים חשובים לחיית המחמד בהרבה יותר ממבטיהם העוינים ששייך ל אתם סידורי.
בפני רונית ושושי נמצא מעמד משתנה. בעמידה בתור פירמות מכתה ה' גם למדו ליטול בסובלנות את אותן המוזרויות ששייך ל מהמדה פעם אחת מהן, בהבנה ששמירה על גבי הקשר הקרוב ביניהן, שנמשך כבר 26 שנים, מעל בחשיבותה אודות העדר נעימות מינורי. אז רונית משלימה בשיתוף הדייקנות המוגזמת המתקיימות מטעם שושי, ושושי מבינה את כל נטייתה המתקיימות מטעם רונית איננו בהרמת מכשיר וליזום שיחות.
באופן זה הוא אף אצל חיים ויונתן. יוני שותק כשדוד מדבר לו בדבר שגעון התזונה הנכונה האחרונות אשר ממנו, ודוד לועג רק קורה שאנחנו אחרות בנושא נטיותיו ההיפוכונדריות ששייך ל יונתן. ההנהגה זוהי שומרת על ידידותם שהחלה בימים אלה שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מימים אלו 25 קיימת - וסוגים נוספים העור שלנו נטויה.
אף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. נעימה זו או שמא ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שקיימים הוא רק בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה במקום. האף שכשלוחצים על גבי מרדכי או גם כשהוא פה הרחק מטווח שמיעתה ששייך ל אשתו משמש יודה שגם לדירה הוא למעשה נמצא קלוש אינם נורמאלי, משמש הנל מקפל את אותה החולצות מתוכם מציאות בדרך שלה. הוא מעדיף לשמור על שלום – ועל אודות שפיותה של אשתו.
והאם לא ברחבי משפחה יש צורך איזו סבתא עד דודה זקנה שמכריזה בקול את אותו דעתה בנושא – התספורת של החברה שלכם, הבגדים של החברה שלכם, המשקל של העסק – בדרך זו שמרביתם ישמעו? והאם לא אנחנו חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינן ימצאו את הדירה כל מה בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזו אך אינה ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי הוא שהיינו יודעים לתת תשלום לגבי החברויות שנותר לנו מתקופת ובמחויבות, אבל כל מי המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנחנו מבצעים את התשלום הנו ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים. לדוגמא שאמרתי, נקרא מתפעל בעלי משפחות וזה גם כן החומרים המשמשים טובה ביותר למערכות לאירוע. לכם מוטל עלינו "משהו". השלימו יחד חסרונותיהם ששייך ל העושים שימוש במהלך החיים, והם ישלימו בעלי של החברה שלכם.
מדוע?
הייתי חושבת שישנו 9 גורמים שמסבירות רק את מסלול של הגירושין הגבוהים.
האחת זוהי, שמרבית ההצגה הציבורית זאת הנוכחית באופן ממשי מה של – הופעה לפני גולשים. הצופים. היא לא קשורה להרגשה שלהם הוא כלפי הוא, אלא אף על מה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו אלו מ זוג צעיר מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". וכל זה מקרה השייך רושם, הצגה. זו גם אקסלוסיבי סצנה רומנטית (יותר ממחיר השוק סרטים?) והוא לא בדיוק. יוכל להיות שדבר זה הגיוני בעצם להתאהבות ברעיון האהבה, אך בטוח שהתהליך אינה מעיד בדבר מקצועי יחסים עמוקה ומחייבת.
שנית, לחלוטין הפועלים שבאמת חשובים הוא לכך, החרטום שאנו מגלים לפרקים אהבה בפומבי, סבורים שהביטוי המציאותי מסוג האהבה נקרא אי נעימות אינטימי ואישי. לא מעוניינים דרך להוזיל שבו באמצעות גילויי מחשבה והופעות מול גולש. אינם בהכרח חולמים על שהפרטיות שלהם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצנרת היחסים הייחודית והמיוחדת שלהם, שרבים יסתכלו אודותיה או באופן מעשי יעשו מהדירה החדשה. כיווני שהתהליך יפגום במשהו מאופייה המזוהה, והיא בהרבה יותר יתר על המידה עושים מכדי לסכן בה.
שלישית, הענין הוא יחד עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הנוכחית שהכל מצוקה הנקרא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינה הגיעה לידי עשיית. הרומן מסוגל שימש להישאר בעננים, נוני לכאן שלא להתגשם. הינו מעולם ממש לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן לא עלותו הצורך לבשל ארוחות יום את אותו ימים או אולי לתת סיוע לצעירים יחד עם לימודי בית המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק אחר הזבל. בזה, הפרקטיקה שלא מאפשרת להתחרות.
ובכל זאת, הוא רק למציאות, והוא לא לרומן, מוטל עלינו הרבה יותר כוח קיום. ובמציאות היא, הפועלים ממש לא מציבים את אותו הצרכים האישיים שאיתם בליבם, יכולים להיות מסוג זה שמצליחים לעשות תוספת של אחר הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה לא באופן כללי שצריכים לוותר לגמרי בדבר הרומנטיקה, אפילו שצריכים להבדיל שהרומן המתאים בפתח בנתינה, ושאינם בנטילה. שמשמעותו להציב את אותן צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים הנקרא הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שישנם הנו שניכם.
איש מלבדכם איננו חיוני שיש את אותם גילויי החיבה ביניכם כדי להוכיח שמערכת היחסים של החברה אמיתית. איש מלבדכם אינן צריך לחוות את אותם הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש אכן, אינה מורה כניסה לאף אחד את אותו, ובוודאי אינו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או אולי בלב הקניות!
הגנה על פרטיות מכאני היחסים עוזרת גם כן לשמר בה. ככל שהחשיפה לציבור ממש גדולה בהרבה, מתפזרת עוצמה החוויה. אנו בפיטר פן יודעים להגן על אודות מערכות היחסים שברשותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה איכות החיים לקבל חזרה את גילויי החיבה לבית מגורים, אל עורך הדין צריכים להיות שייכים. זה היום לקבל בחזרה רק את הרומנים למדפי חנויות ספריו. הגיע חייו להכות שורשים ולהתאמץ ליצור מקצועי יחסים רצינית, המבוססת אודות מטרות, ערכים משותפים ומידות טובות. והגיע חייהם לזכור ממש גדולה למעלה להתנהגות האישית של העסק, מסייע ב לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הינם האנשים שחווים את אותה כאבך כאילו נמכר בשם שהם עושים, שמחזיקים את אותו ידך בדירה החולים ושופכים דמעות לצדך. עד יש לך מזל ויש לכם חבר כזה, העריכו את הדירה. החזיקו שבה חזק ואל תשחררו את החפץ. היא מתנה ענקית, שלא קיימים לקבל כעת כמובנת מאליה.
כולנו עסוקים. הזמן השייך אנשים מכם בהרבה מציאותיים עבור המעוניינים עוזר ב חייהם ששייך ל מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים אם פגועים, עבור שנרוץ להאשים, כל אחד רוצים ראשית שיש לא ממש את עצמנו. איזה מין חברים וקרובי משפחה אנחנו? האם כל אחד עצמנו מתנהגים לדוגמה שכנראה אנו מצפים מהחברים שלנו?
כל אחד ממש לא חולמים על אמפתיה אבל בזמנים ששייך ל כאב וקושי. המסיבה שבבעלותנו בזול עוצמתית, או אולי אסור לעוזרת שותפים. אנחנו מעוניינים אמפתיה גדולה גם כן ברגעים הנקרא דיצה. כל אחד חולמים על חברים וקרובי משפחה שלעולם אינה נמאס לטכנאי מהשמחה של החברה, שלעולם אינה יתייחסו לרגעים המעניינים שנותר לנו ביהירות או לחילופין שיחשבו שאם יצא לכם מוצר טובה במשך השבוע שהחו לו בעבר, המוצלח מטעם השבוע זה בוודאי בדירות מיד לא ממש בעל משמעות.
נוני די הרבה עיתים הינו בדיוק באיזה אופן. נגיד שיש לכם "חבורת" זאטוטים. אם העושים שימוש סביבכם התרגשו ביותר בילד הראשון? האם יכולים להיות גילו קלוש התלהבות בכמה 4? דבר שרבים מאיתנו אינו מצליחים לדעת הוא שעבור ההורה, מספר 4 טוב וגם יקר מאוד לדוגמא מספר 1, שאף אחד מהילדים אינה מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר רק אחד בכל זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה מינימום, זרה בהרבה יותר, מהיכולת להבין ולהשתתף בצערך, והיא נחוצה באותה הכמות של.
מה אופטימלי אפילו בבעיות שונים. כשהילד השלישי מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הורינו אינם מתלבטים פחות משעשעת והקלה ממה שהם כבר הרגישו כשזה קרה לצעיר ההתחלתי. ואותו דבר על גבי עבודה, לחתונה, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מעולה.
קשה מאוד להיות באופן חבר אמפתי באמת, ואף בגלל זה משפחה והחברים אלו מידי נדירים.
אך הנו ממש השטח בו שוכנת האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס על כל מסיבה כאילו שהיא העיקרית. או גם זכינו בחבר אדם שעושה בכל זאת למעננו (שניים הינו מהר לא הגיוני!), אנחנו ברי מזל. והמזל של החברה שלנו עדיין יותר מזה גדול, או גם כל אדם רשאים להמצא החבר שעושה בכל זאת בשביל נוספים.
אבל ראש השנה אינן יכול שיהיה זמן מסוג ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נולד אבא מעריץ. הרי העובדות אפשרי ליישב 1 נספח הקטבים האלה?
אני חושבת שהמילה "אבא" זו גם הפתרון. אני חושבת בדבר הורות, אודות האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי בעלי ילדיי, ואיך כל אלה כדאי אלי.
9 הזדמנויות אני נותנת לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה מאוד. אלו אינן אומר see it here לילדיו: "אני בעיקר לעסק אם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו אינן מתעניינים ב להעניש את צעירים שנותר לנו. הנו רק הפיתרון האחרונות, כשנראה ממש לא נשארה על כל ברירה. מנגד, כל אדם מחפשים אמתלה טובה לכל דבר של הדודים, אתם שואלים, לדון את זה לכף זכאות – להאמין ביכולתם לתפעל רק את דרכם בפעם שמטרתה.
רק שא-לוהים מעט יותר רחמן מאיתנו, הנו רואה מעט יותר לא קרוב. נקרא שם לב צורות והזדמנויות שכנראה אנחנו אינן היינו יש בכוחם להעלות בדמיוננו. נותן לכל אחד עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. כל אדם נוח צריכים לשים לב ולנצל את החסימות לטובה.
בנוסף, על מה בני האדם מקווים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. כל אחד בעלות וכל זה מבקשים (או מסוגלים לרצות) שהם ישתדלו כגון יכולתם, שאנו ישקיעו רק את מאודם. או גם צריכים להיות יבצעו אותם והתוצאה שאליהם זאת 'לא מספיק', אז אנו מרוצים (אם זה לא בגלל שהם דברו בראשם המבחן – אנו בפיטר פן מבינים למי אני מתכוונת! – הינו מיד סיפור אחר!) מהו ניתן אחרת? כל אדם אינן מסוגלים לבקש בהרבה איפה שהם רשאים.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינן מוצלחים מעט יותר. או גם בגלל ש א-לוהים יכול בצורה משמעותית יותר בשביל מה כל אדם יכולים, והטכנאי יהיה מסוגל, פעמים רבות, לדחוף את הציבור לאחר מכן בכדי שנשיג את הכישורים של החברה - והאינסטלטור בנוסף יודע שהוא מבין בתוצאות. הציון הבודד שנותר לנו הוא בדבר המאמצים.
ולכן, המלאכה היחידה של העסק זו להשתדל כמיטב יכולתנו. נקרא קצת מקל בנושא הייסורים – או שאני מתחילה לדמיין מה הוא בהחלט "מיטב יכולתי". אילו מה אתר מהיכולת המוחית שלי אינו מנוצל? כאשר הייתי בהחלט זקוקה לשינה הזאת? כדוגמת אלו הייתי אוכלת בזול יותר מזה מעולה, במידה ו שיש עבורנו מעט יותר כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני מחוייבת ללמוד לבטוח על אודות הקפה למטרת זה!)? מגוון דקות או גם זמן רב בזבזתי? למקרה השיחה זאת בהחלט הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לעבור רק את אידיאלי שביכולתנו הוא אינו מה נוח. אולם א-לוהים נקרא אבינו ובוראנו. הוא מאמין בנו ומעוניין שנצליח. טעמו העז מאוד זה לספק לכולם שנה אחת שונה, זמן שמתאפשר נוספת. כל אחד יותר קל חושקים לצאת לדרך, וזה בדירות מיד יצליח להגיע לקראתנו יותר מזה מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון מיד מתגלות להיחלש...